פרידמן נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

1.המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-60708-98-7, מבקש רשות ערעור על החלטתו מיום 17.4.13, של כב' רשם ההוצל"פ גולן עמית שדחה בקשתו לעיון חוזר בהחלטה קודמת מיום 25.1.13, ודחה בקשתו להכריז עליו בתור חייב מוגבל באמצעים.

2.מחמת הזהירות, צירף המבקש לבר"ע בקשה להארכת מועד ובין היתר טען כי ההחלטה מיום 25.1.13, לא כללה פסיקה אופרטיבית המציינת כי הבקשה נדחתה, ולכן הגיש בקשתו השנייה כדי שתינתן החלטה מפורשת עליה יוכל לערער.

3.בהתאם להחלטתי מיום 20.5.13, הגיש המשיב תגובתו לבקשה וסבור שיש לדחותה, מהטעמים שפירט בתגובה. טוען המשיב כי היה על המבקש לערער על ההחלטה הראשונה, ולא להגיש בקשה לעיון חוזר כדי להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת בר"ע.

בנוסף מתייחס המשיב במפורט לנסיבותיו של המבקש, הליך הפש"ר שבוטל וסבור שיש לדחות הבקשה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לא מצאתי שיש להתערב בשיקול דעתו של הרשם הנכבד ולכן דינה של הבר"ע להידחות.

אין לחייב זכות קנויה להיות מוכרז בתור חייב מוגבל באמצעים והסמכות בעניין זה מסורה לרשם ההוצל"פ בהתאם לסעיף 69 ג (א) לחוק ההוצל"פ.

5.המבקש מפנה לפסק דיני ברע"צ 34179-11-12, ואולם הנסיבות שונות, שכן שם נדחה המבקש בביהמ"ש של פש"ר משום העדר תועלת לנושים מהכרזתו כפושט רגל, עד כי האפשרות היחידה היתה לבקש הכרזה בהוצל"פ.

ואולם בעניינינו בוטל הליך הפש"ר עקב חוסר תום לבו של המבקש ביצירת חובות.

בסעיף ב' לפסק דינו של ביהמ"ש בפש"ר 6816-10-09, מבקר ביהמ"ש במילים חריפות את התנהלותו של המבקש שבגינה בוטל צו הכינוס.

ביהמ"ש מסכם בסעיף ג' כדלקמן: "אשר על כן אני מוצאת לדחות את הבקשה להכריז על החייב כפושט רגל בשל חוסר תום לב ביצירת החובות, ובכלל זה, חוסר תום לב בהתנהלות ארוכת השנים לאחר שנוצרו החובות, וזאת בניגוד לתקנת הציבור ובניגוד לערכי מוסר והגינות בחיי החברה, כך ביצירת החובות וכך בעמידה מול הנושים בפירעונם".

6.עם כל הצער על מצבו הבריאותי של המבקש, אין להעתר לבקשתו רק בשל כך

ואין למבקש אלא להלין על עצמו בשל האופן בו התנהל במשך שנים רבות.

הצעת התשלום אל מול היקף החובות ובהתחשב בכלל הנסיבות מביאות למסקנה כי אכן אין תועלת בהליך, וכי כל שמבקש המבקש להשיג הינה הגנה של תיק אחוד, יותר מאשר להחזיר חובות לנושים.

7.למעלה מן הצורך אציין כי אין בכלל ספק כי החלטתו של הרשם מיום 25.1.13, משמעותה דחיית הבקשה להכריז על המבקש בתור חייב מוגבל באמצעים, גם אם לא נרשם בהחלטה במפורש "הבקשה נדחית".

המבקש מיתמם כיום אם טוען כי לא הבין מההחלטה כי בקשתו נדחתה.

בנוסף לכל האמור, לא מצאתי טעם להאריך המועד להגשת בר"ע בהתייחס להחלטה הראשונה ובהעדר שינוי בנסיבות, כלל לא היה מקום לבקש עיון חוזר.

8.לאור כל האמור לעיל נדחית הבקשה למתן רשות ערעור.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ג, 10 יוני 2013, בהעדר הצדדים.